שתי שיטות להתמודדות עם אי פריון יכולות להוביל להריון תקין: IUI ו- IVF. לכל שיטה החסרונות והיתרות שלה, וכך גם כל הליך חשוב שיהיה מותאם לפרמטרים כדוגמת היסטוריה רפואית, הסיבה לבעיה בפוריות, גנטיקה ועוד
עבור רבים הכניסה להריון לא קורית מיד, וגם לא לאחר כמה חודשים. במידה ומדובר בניסיונות של כשנה בהם מתקיימים יחסי מין בלתי מוגנים, או חצי שנה אם גיל האישה הוא 35 ומעלה, נדרשת ככל הנראה התערבות רפואית. כאן נכנסות לתמונה שתי שיטות שכיחות שהן הזרעה תוך רחמית (IUI) והפריה חוץ גופית (IVF). שתי הדרכים דומות ושונות, וכך גם התאמתן לאישה, לגבר ולאינטראקציה הפיזית בניהם.
הזרעה מלאכותית
במסגרת הזרעה תוך רחמית מוחדרת הזרע שנאסף מהגבר, ישירות לרחם של האישה. תהליך זה מצמצם את המרחק שאמור הזרע לעבור עד למפגש עם הביצית, וכך מגדיל את הסיכוי להתעברות. הסיכוי גדל עוד יותר, במידה ונעשית השבחת זרע, והכוונה לשדרוג איכות הזרע, כוללת ספירת הזרע והתנועתיות. במקרים מסוימים תתבקש האישה להזריק או ליטול הורמונים. זאת במטרה להגדיל את כמות הביציות ולשפר את איכותן, דבר שיכול גם הוא להגדיל את הסיכויים להתעברות.
טיפולי הפריה חוץ גופית
השיטה הזו מעט יותר מורכבת וכרוכה בכמה שלבים נוספים. בראש ובראשונה נבצע גירוי שחלתי, כדי להגדיל את כמות הזקיקים שמכילים כל אחד ביצית. זאת לעומת מצב רגיל בו השחלות מייצרות רק זקיק אחד בכל חודש, ובאמצעות הזרקת מינון גבוה של הורמונים. לאחר שהביציות בשלות, ובמסגרת מעקב אולטרסאונד ובדיקות דם שמזהה את מצבם של הזקיקים, תתקיים שיאבה של הביציות. הליך זה נערך בהרדמה מלאה ואורך כ-20 דקות. במקביל מתבקש הגבר לאסוף דגימת זרע. המפגש בין הזרע והביצית מתקיים במעבדה. לאחריו נעקוב אחר מצב העוברים. את הטובים ביותר אותם נעריך כבעלי סיכויי הישרדות גבוהים, נחזיר לרחם בציפייה שישתרשו בדופן הרחם ויתפתחו להריון תקין ובריא.
כיצד נדע איזו שיטה הכי מתאימה לך?
בשלב הראשון, נתחיל בבדיקת הגורמים לאי-פוריות. זאת בנוסף לגילך, מצב בריאותך, ההיסטוריה הרפואית שלך ופרמטרים נוספים שניקח בחשבון כדי להעריך את מצבך ולהתאים לך את הטיפול הנכון. מדובר בתהליך אינדיבידואלי בו ניתן משקל גם לרצונך.
במקרים מסוימים עלינו להעדיף בהכרח שיטה אחת על פני השנייה.
הזרעה תוך רחמית יכולה להתאים בעיקר אם את או בן הזוג סובלים מאי פוריות בלתי מוסברת. כך גם אם את מעדיפה לבצע הליך פחות פולשני, יותר זול שיכול להוביל לתוצאות הרצויות בשלב הראשון.
במקרים אחרים, במיוחד אם עברת כמה סבבים של הזרעה מלאכותית שלא צלחה, נמליץ לעבור להפריה חוץ גופית. זאת גם במקרים הבאים:
- כאשר החצוצרות שלך חסומות;
- אם חווית מספר הפלות;
- אם את סובלת מאנדומטריוזיס;
- מצב של אי ספיקה שחלתית ראשונית;
- גיל מבוגר;
- ירידה בספירת הזרע או במבנה או בתנועתיות הזרע אצל הגבר;
- אי פוריות בלתי מוסברת אצל כל אחד מהצדדים;
- כשיש צורך להיעזר בתורמת ביצית;
מה אם אף אחת מהשיטות לא עובדת?
בדרך כלל נתחיל עם הזרעה מלאכותית ואם זה לא משיג תוצאות בתוך כמה מחזורים, נמשיך עם הפריה חוץ גופית. אם שיטה זו לא משיגה הריון, ננסה לבחור בפרוטוקולים שונים ולדייק את התהליך. במקרים מסוימים ניתן לעשות שימוש בתרומת ביצית, זרע, או בפונדקאות.
וכדאי לבדוק גם את הנפש…
אם את נמצאת לקראת או במהלך טיפולי פוריות, לא פעם תבקשי להירגע. זה קל להגיד אבל לא קל לבצע. גם אם לא הוכח שיש קשר ישיר בין לחץ ומתח לכניסה להריון, עדיין, בין אם מדובר בהזרעה מלאכותית או בטיפולי פוריות, מדובר בתקופה מורכבת ובמסע מורכב, במיוחד אם את עוברת כמה מחזורי טיפול ללא הצלחה. כמי שמודע לקשר בין גוף ונפש, אני ממליץ להיעזר בתקופה זו ברשת תומכת של בני משפחה וחברי, טיפולים הוליסטיים ובמידת הצורך גם במענה רגשי כדוגמת פסיכולוג.ית, במיוחד במסע שעלול להיות ארוך מהצפוי.