הריון מאוחר מלווה בסיכון לסיבוכים חמורים כדוגמת רעלת הריון, היפרדות שליה ומצבים נוספים המחייבים מעקב הרבה יותר קפדני וצמוד של רופא.ת הנשים. מצד אחד אין צורך להיות בחשש תמידי כשנמצאים בהריון בגילים מבוגרים כי רוב הנשים הבריאות שנכנסות להריון בגילים אלו זוכות להריון תקין וללדת תינוקות בריאים. יחד עם זאת, חשוב להיות מודעים לכל סימני האזהרה שיכולים להעיד על בעיה שדורשת טיפול.

מה נחשב כהריון בגיל מאוחר?

הריון מסוג זה מכונה כך כאשר האישה ההריונית בת 35 ומעלה בזמן הלידה, מה שמכונה בשפת אנשי המקצוע כ״גיל אמהי מתקדם״. כינויו של הריון מאוחר, הידוע גם כ״הריון גיריאטרי״, מבוסס על ירידה גדולה ביותר בפוריות שמתרחשת באמצע שנות ה-30 של האישה. זה אומר שאיכות וכמות הביציות בשחלות יורדות. מכיוון שכל אישה נולדת עם מספר מוגדר של ביציות שמשתחררות בכל מחזור חודשי מחדש, כמותן עם השנים הולכת ופוחתת וכך גם הסיכוי להיכנס להריון. ככל שמתבגרים הביציות נוטות לסבול יותר ויותר מהפרעות כרומוזומים, וכך גם הסיכון למומים מולדים עולה.

הסיכונים לעומת זאת עולים בהתאמה ובאופן משמעותי.

מתי עלולים להופיע סיבוכים כשמדובר בהריון בגיל מאוחר?

בעיות עלולות להופיע בכל גיל, ללא קשר לגילים מאוחרים. יחד עם זאת, בגילי 35 ומעלה, הסיכון לסיבוכים עולה עם דגש על המצבים הבאים:

• לחץ דם גבוה.
• רעלת הריון.
• סוכרת הריונית.
• צורך בניתוח קיסרי.
• הפלה.
• לידה מוקדמת.
• משקל לידה נמוך של העובר.
• תסמונת דאון אצל העובר.
• מומים מולדים אצל העובר.
• לידת עובר מת.

אחת ההשלכות של הריון בגיל מאוחר היא הריון מרובה עוברים. זאת כתוצאה משינויים הורמונליים האופייניים לאישה ככל שהיא מתבגרת, שמעלים את הסבירות שגופה ישחרר יותר מביצית אחת בכל מחזור.

דגלים אדומים המחייבים התייחסות

סימני האזהרה העיקריים אליהם חשוב לשים לב בהריון מאוחר שיש ויכולים להעיד על בעיה הם:

• דימום נרתיקי.
• עלייה משמעותית בהפרשות מהנרתיק.
• כאב ראש חזק שאינו חולף.
• צמרמורות.
• חום.
• סחרחורות.
• טשטוש ראייה.
• נפיחות בפנים או בידיים.
• הקאות ו/או בחילות.
• כאבים או התכווצויות בבטן התחתונה.
• כאבי גב חזקים.
• כאב או צריבה בעת מתן שתן או ירידה בתפוקת השתן.
• דליפת מי שפיר.

האם יש צורך בבדיקות ייעודיות במהלך הריון בגיל מאוחר?

בגלל הסיכונים שתוארו המיוחסים גם לגיל האישה, חשוב לבצע בדיקות מסוימות. זאת במסגרת המעקב הקפדני והצמוד עליו דיברנו קודם לכן, החל מגיל 35.

הבדיקות המומלצות הן בדיקות גנטיות, אם אפשר עוד לפני ההריון, שיכולות לזהות היתכנות לנשאות של מחלות שעלולות להתפתח אצל העובר. זאת בנוסף לבדיקת מי שפיר שנועדה גם היא לאתר מחלות גנטיות ומומים בעובר, וסקירת מערכות – והכוונה לסקירה ראשונה, מאוחרת ושלישית שמאפשרות בחינה קפדנית של מערכות העובר המתפתחות עם הזמן.

בנוסף, חשוב שתקפידי במיוחד על אורח חיים נכון הכולל תזונה בריאה, קיום פעילות גופנית המאושרת על ידי רופא.ת הנשים שלך והימנעות מעישון וצריכת אלכוהול. נסי גם לנוח, להירגע וליהנות מפעילויות שעושות לך טוב.

במידה ואת נוטלת תרופות, חשוב שתבחרי, גם כן התייעצות עם רופא.ת הנשים, בתרופות הנכונות לך שלא עלולות לפגוע בעובר. כך גם חשוב להימנע משהות בסביבה רוויה בכימיקליים, זיהום ורעלנים.

במידה ואת בהריון וגילך 35 ומעלה כיום או במועד הלידה הצפוי, חשוב שתפני לייעוץ רפואי. זאת במטרה להתוות לך את הדרך שתאפשר מעקב נכון ותאפשר הריון תקין ולידה בריאה.

הפוסט הריון בגיל מאוחר – כיצד להיערך ולנהל תקופה זו נכון הופיע לראשונה ב-Positive Beta.

עבור רבים הכניסה להריון לא קורית מיד, וגם לא לאחר כמה חודשים. במידה ומדובר בניסיונות של כשנה בהם מתקיימים יחסי מין בלתי מוגנים, או חצי שנה אם גיל האישה הוא 35 ומעלה, נדרשת ככל הנראה התערבות רפואית. כאן נכנסות לתמונה שתי שיטות שכיחות שהן הזרעה תוך רחמית (IUI) והפריה חוץ גופית (IVF). שתי הדרכים דומות ושונות, וכך גם התאמתן לאישה, לגבר ולאינטראקציה הפיזית בניהם.

הזרעה מלאכותית

במסגרת הזרעה תוך רחמית מוחדרת הזרע שנאסף מהגבר, ישירות לרחם של האישה. תהליך זה מצמצם את המרחק שאמור הזרע לעבור עד למפגש עם הביצית, וכך מגדיל את הסיכוי להתעברות. הסיכוי גדל עוד יותר, במידה ונעשית השבחת זרע, והכוונה לשדרוג איכות הזרע, כוללת ספירת הזרע והתנועתיות. במקרים מסוימים תתבקש האישה להזריק או ליטול הורמונים. זאת במטרה להגדיל את כמות הביציות ולשפר את איכותן, דבר שיכול גם הוא להגדיל את הסיכויים להתעברות.

טיפולי הפריה חוץ גופית

השיטה הזו מעט יותר מורכבת וכרוכה בכמה שלבים נוספים. בראש ובראשונה נבצע גירוי שחלתי, כדי להגדיל את כמות הזקיקים שמכילים כל אחד ביצית. זאת לעומת מצב רגיל בו השחלות מייצרות רק זקיק אחד בכל חודש, ובאמצעות הזרקת מינון גבוה של הורמונים. לאחר שהביציות בשלות, ובמסגרת מעקב אולטרסאונד ובדיקות דם שמזהה את מצבם של הזקיקים, תתקיים שיאבה של הביציות. הליך זה נערך בהרדמה מלאה ואורך כ-20 דקות. במקביל מתבקש הגבר לאסוף דגימת זרע. המפגש בין הזרע והביצית מתקיים במעבדה. לאחריו נעקוב אחר מצב העוברים. את הטובים ביותר אותם נעריך כבעלי סיכויי הישרדות גבוהים, נחזיר לרחם בציפייה שישתרשו בדופן הרחם ויתפתחו להריון תקין ובריא.

כיצד נדע איזו שיטה הכי מתאימה לך?

בשלב הראשון, נתחיל בבדיקת הגורמים לאי-פוריות. זאת בנוסף לגילך, מצב בריאותך, ההיסטוריה הרפואית שלך ופרמטרים נוספים שניקח בחשבון כדי להעריך את מצבך ולהתאים לך את הטיפול הנכון. מדובר בתהליך אינדיבידואלי בו ניתן משקל גם לרצונך.

במקרים מסוימים עלינו להעדיף בהכרח שיטה אחת על פני השנייה.

הזרעה תוך רחמית יכולה להתאים בעיקר אם את או בן הזוג סובלים מאי פוריות בלתי מוסברת. כך גם אם את מעדיפה לבצע הליך פחות פולשני, יותר זול שיכול להוביל לתוצאות הרצויות בשלב הראשון.

במקרים אחרים, במיוחד אם עברת כמה סבבים של הזרעה מלאכותית שלא צלחה, נמליץ לעבור להפריה חוץ גופית. זאת גם במקרים הבאים:

• כאשר החצוצרות שלך חסומות;
• אם חווית מספר הפלות;
• אם את סובלת מאנדומטריוזיס;
• מצב של אי ספיקה שחלתית ראשונית;
• גיל מבוגר;
• ירידה בספירת הזרע או במבנה או בתנועתיות הזרע אצל הגבר;
• אי פוריות בלתי מוסברת אצל כל אחד מהצדדים;
• כשיש צורך להיעזר בתורמת ביצית;

מה אם אף אחת מהשיטות לא עובדת?

בדרך כלל נתחיל עם הזרעה מלאכותית ואם זה לא משיג תוצאות בתוך כמה מחזורים, נמשיך עם הפריה חוץ גופית. אם שיטה זו לא משיגה הריון, ננסה לבחור בפרוטוקולים שונים ולדייק את התהליך. במקרים מסוימים ניתן לעשות שימוש בתרומת ביצית, זרע, או בפונדקאות.

וכדאי לבדוק גם את הנפש…

אם את נמצאת לקראת או במהלך טיפולי פוריות, לא פעם תבקשי להירגע. זה קל להגיד אבל לא קל לבצע. גם אם לא הוכח שיש קשר ישיר בין לחץ ומתח לכניסה להריון, עדיין, בין אם מדובר בהזרעה מלאכותית או בטיפולי פוריות, מדובר בתקופה מורכבת ובמסע מורכב, במיוחד אם את עוברת כמה מחזורי טיפול ללא הצלחה. כמי שמודע לקשר בין גוף ונפש, אני ממליץ להיעזר בתקופה זו ברשת תומכת של בני משפחה וחברי, טיפולים הוליסטיים ובמידת הצורך גם במענה רגשי כדוגמת פסיכולוג.ית, במיוחד במסע שעלול להיות ארוך מהצפוי.

הפוסט הזרעה מלאכותית לעומת הפריה חוץ גופית – מה ההבדל? הופיע לראשונה ב-Positive Beta.

הורות משותפת מוגדרת לרוב כהסדר בו ההורים אינם מעורבים רומנטית. לרוב מדובר בשני זרים מוחלטים שחוברים יחד כדי להביא ילד או ילדה לעולם, מבלי לחיות בזוגיות או לקיים משק בית יחד. במקרים אחרים, שכיחים פחות, מדובר בהורים שהיו נשואים בעבר אך נפרדו, ולמרות זאת החליטו להביא צאצא משותף, או שהיו כבר בטיפולי פוריות בזמן שהחליטו לצאת לדרכים נפרדות. מצב מורכב זה עלול לגרום לבעיות משפטיות סביב האחריות ההורית ודאגה לרווחתו של דור ההמשך. כשמדובר בטיפולי פוריות, עם דגש על המקרה השכיח בו שני אנשים, לעיתים זרים גמורים, מחליטים לצאת לדרך משותפת, יש הכרח להסדיר את הנושא מבעוד מועד, ובכך נעסוק.

הסכם הורות משותפת – פירוט כל תנאי ההורות

מדובר בחוזה לכל דבר ועניין שמגדיר כאמור את כל ההיבטים של הורות משותפת, ומשמש ככלי חשוב שילווה את שכל הצדדים לאורך כל הדרך. את ההסכם הכרחי לבצע על בסיס ייעוץ ואם אפשר גם ליווי משפטי.

ככל שההסכם, שהוא כאמור חוזה שמתווה את הדרך להורות משותפת, מפורט יותר, כך יהיה קל ליישב מחלוקות וויכוחים. זאת למרות שאם מגיע העניין לבית המשפט, הוא יכול גם לפעול על פי טובת הילד ושיקול דעת השופט.ת, ולא בהכרח על בסיס הסכם זה.

הורות משותפת וטיפולי פוריות – ההבדל בין הזרעה מלאכותית להפריה חוץ גופית

כששני אנשים בוחרים בהורות משותפת הם כמעט תמיד יזדקקו לטיפולי פוריות שמחליפים את הצורך לקיים יחסי מין. את הבחירה יש לעשות בין הזרעה מלאכותית להפריה חוץ גופית, תהליכים הדורשים כל אחד ביטוי גם כן בחוזה שנחתם.

הזרעה מלאכותית (IUI) היא תהליך בו נאספת מהגבר דגימת זרע, המוחדרת לגופה של האישה. במידת הצורך, ניתן להשביח את הזרע, והכוונה לאיכותו, לתנועתיות ולספירת הזרע. לעומת זאת הפריה חוץ גופית (IVF), היא תהליך קצת יותר מורכבת המבוסס על כמה שלבים, ומתחיל עם גירוי שחלתי שמטרתו להגדיל את כמות הזקיקים = הביציות בשחלה. לאחר שהביציות בשלות, ובמסגרת מעקב אולטרסאונד ובדיקות דם שמזהה את מצבם של הזקיקים, תתקיים שאיבה של הביציות, הליך שמבוצע בהרדמה מלאה. כדי שיתקיים מפגש בית הזרע לביצית, במעבדה, גם כאן יתבקש הגבר לאסוף דגימת זרע והשבחתו. מפגשים מוצלחים יובילו לרוב לעוברים שיבחנו בזכוכית מגדלת (תרתי משמע) כדי לבחור את הטובים ביותר והכוונה לא למראה או מין, אלא לעוברים שהסיכוי שלהם להתפתח לעובר תקין הם הגבוהים ביותר. לאחר מספר ימים, אותם עוברים יוחזרו לרחם, בציפייה להשתרשותם בדופן הרחם והמשך הריון תקין ולידה בריאה.

כאמור, בכל אחת מהשיטות הכרחי לעגן כל צעד ומהלך כסעיף בהסכם ההורות המשותפת, החל מהסכמת הגבר להליך והודאה כי הוא מודע לכל חובותיו ומחובותיו כלפי הילדה, הילדה, התאומים או השלישייה ועד הצהרה של שני הצדדים שלא מדובר בתגמול כספי אלא ברצון מלא וחופשי להיכנס בילד או ילדה.

אחת הסוגיות הקריטיות במקרה של הורות משותפת וטיפולי פוריות, במיוחד הפריה חוץ גופית שעלולה להוביל למצבים בהם ישנם עוברים מוקפאים לשימוש עתידי, היא חרטה של אחד הצדדים ומה עושים עם אותם עוברים, או עם דגימת הזרע או הביצית המופרית שנשמרו גם כן לשימוש עתידי. כאן נכנס לתמונה החוק ושוב, הייעוץ והליווי של עורך הדין, שחשוב שיהיו בתחילת הדרך ולפני חתימת ההסכם, וגם לאורך התהליך עצמו.

הסכם הורות משותפת – השלכות נוספות

הליך של טיפולי פוריות מורכב גם כך, על אחת כמה וכמה כששני אנשים שלא נמצאים בזוגיות או קשר רומנטי, חוברים כדי ליהנות מילד משותף. זה המקום להדגיש את חשיבות המענה הרגשי של כל אחד מהצדדים ואם יש צורך לקבל תמיכה נפשית מאיש/ת מקצוע. סוגיה נוספת חשובה היא כלכלית, והכוונה לגידול הילד ודאגה לרווחתו. ויש גם את מה שתגיד הסביבה, וסוגיות נוספות הנובעות מהליך מורכב ומאתגר זה, במיוחד אם הוא אורך זמן רב.

בין אם את שוקלת להתחיל או כבר עכשיו נמצאת בתהליך, ואת זקוקה למענה רפואי ולאוזן קשבת, את ת מיד מוזמנת לדבר איתנו ואף להגיע לפגישת ייעוץ

מקור>> מדריך הורות משותפת, כל זכות

הפוסט הורות משותפת בתהליך פריון הופיע לראשונה ב-Positive Beta.

מספר גדול של אנשים מושפעים מאי פוריות במהלך חייהם, כ- 17.5% מהאוכלוסייה הבוגרת. כך על פי דוח שפרסם ארגון הבריאות העולמי (WHO) בשנת 2023. זה אומר שכ- 1 מכל 6 אנשים ברחבי העולם חווה אי פריון, דבר שמדגיש כמה חשוב להנגיש ולייעל את טיפולי פוריות במחירים סבירים ואיכותיים.

ארגון הבריאות העולמי מגדיר אי פריון כבעיה של מערכת הרבייה הגברית או הנשית שמובילה לקושי בהשגת הריון לאחר 12 חודשים או יותר של יחסי מין לא מוגנים. מעל גיל 35 מדובר בחצי שנה של ניסיונות. מצב זה עלול לגרום למצוקה כלכלית ולהשפיע על  הרווחה הנפשית והחברתית של מי שעובר.ת תהליכים אלה.

הרגע הזה, בו האישה ו/או הגבר יושבים מול הרופא.ה ושומעים את המילה ׳טיפולי פוריות׳ יכול לזעזע ולגרום לתחושה של חוסר אונים. לעומת הסביבה החברתית ואולי גם בני ובנות משפחה שברגע אחד נכנסים להריון, ישר עולה השאלה: ״מה לא בסדר אצלי? אצלנו?״. אז, מתחילה רכבת הרים רגשית ומסע פיזי שכולל גם הרבה אי ודאות וחששות. כדי לעשות סדר בבלגאן, החלטתי לאסוף ולהנגיש את כל המידע, דבר שיסייע לך ללמוד ולהכין את עצמך לכל שלב בדרך.

מתי מגיע הרגע בו חשוב לשקול הפריה חוץ גופית?

כאשר הסיכוי להריון עם באמצעות הזרעה מלאכותית (IUI) נמוך, במיוחד אם נעשו כמה מחזורי טיפוך שלא הובילו להריון. זאת בנוסף לנשים הסובלות מהידבקויות, חסימה או פגיעה בחצוצרה ו/או בשחלות, ירידה ברזרבה השחלתית, גיל מבוגר ואנדומטריוזיס. כך גם אם יש צורך בתהליך של פונדקאות, בו מושתל העובר  (עם הביצית של האמא לעתיד והאב לעתיד) בגופה של אישה אחרת שנושאת את ההריון.

את ההחלטה האם להתחיל בטיפולי פוריות, והאם כדאי להתחיל עם כמה מחזורים של הזרעה מלאכותית או ישירות עם טיפול הפריה חוץ גופית, נקבל יחד בפגישה שתכלול סקירה רפואית, בדיקת מצב בריאותך ובדיקות נוספות הכוללות כדוגמת דם ואולטרסאונד. בנוסף נתייחס לאורך התקופה במהלכה ניסית להיכנס להריון, לגילך ולאורח חייך. במקרים מסוימים נערוך בדיקות משלימות, הדמיה או פולשניות, שיאפשרו לנו קבלת תמונה מלאה ויצירת תשתית לבניית תוכנית טיפולית.

מאיפה מתחילים? ומה כוללים כל השלבים שבדרך?

תהליך של הפריה חוץ גופית כולל שאיבת ביציות בוגרות מהשחלות והפרייתן על ידי זרע במעבדה. את העוברים שהצליחו להבשיל נחזיר לרחם, תוך מתן תמיכה תרופתית כדי שאחד מהם (לעיתים גם יותר) ישתרש בדופן הרחם. מחזור שלם אחד של טיפול IVF אורך כ2-3 שבועות שבסופם נשאף שההריון יתפתח וימשיך ללידה בריאה ותקינה.

שלב ראשון  – קביעת פרוטוקול, רגע לאחר קבלת ההחלטה

כדי להתאים לך את הטיפול, ועל בסיס האבחון וכלל הבדיקות שערכנו, כולל השיחה והתשאול שנערוך, נצא לדרך עם קביעת פרוטוקול טיפול קצר או ארוך.

שלב שני – יצירת גירוי יתר שחלתי (COH)

בשלב הבא ננסה לייצר באמצעות מתן תרופות הורמונליות כמה שיותר זקיקים (לעומת המצב הטבעי בו מבשילה ביצית אחת לתוך זקיק אחד בכל חודש בתהליך הביוץ), שהם המעטפת בתוכה עתידות להתפתח הביציות. התרופות מוחדרות לגופך על ידי מתן זריקות של גונדוטרופינים מדי יום, באופן עצמאי, בקופת החולים או אצלנו במרפאה. כך כאמור ננסה להגדיל את כמות הזקיקים בכל מחזור טיפול ואת הסיכויים להשיג הריון.

עד שנחליט לעבור לשלב הבא, תעברי מדי כיומיים בדיקות דם ואולטרסאונד שיאפשרו מעקב אחר התפתחות הזקיקים. כאשר אותם זקיקים יגיעו לגודל המתאים והרצוי, דבר שמעיד על הבשלת הביציות שבתוכם, נעבור לשלב הבא.

שלב שלישי – שאיבת הביציות

הליך זה, שברוב המקרים אורך כ-20 דקות עד חצי שעה, נעשה בהרדמה מלאה. זאת כדי שלא תחווי כאב או אי נוחות. שאיבת זקיקי השחלות מתבצעת בחדר ניתוח באמצעות מחט, ובהנחיית אולטרסאונד. הביציות מוכנסות לאינקובטור עד לשלב ההחזרה.

שלב רביעי – לקיחת זרע והשבחתו, במידת הצורך

במקביל לשאיבת הביציות, יתבקש בן הזוג לתת זרע שעתיד להפרות את הביצית. במידה ומדובר בתרומת זרע, נכין אותה בשלב זה. במצבים מסוימים הדורשים זאת, והכוונה לבעיה בספירת הזרע, בתנועתיות וכדומה, נבצע השבחת הזרע, דבר שיכול להשפיע על איכותו ויגדיל גם הוא את הסיכויים שתיכנסי להריון.

שלב חמישי – הפריה

כעת ניצור מפגש מלאכותי בתנאי מעבדה, בו יפגשו הביצית והזרע במטרה שיתפתחו לעובר תקין. לאחר כ-5 ימים נבדוק את העוברים שיתפתחו, ונחזיר לכל היותר שניים על פי קריטריונים שיקבעו את איכותם. כאן הכוונה אינה לעוברים יפים או חכמים, אלא לבחירת עוברים שמוערכים ומצולמים על ידי האמבריולוג, שמראים קצב ההתפתחות ועומדים בקריטריונים נוספים המעידים על תקינותם ועל יכולתם להתפתח לכדי הריון.

שלב שישי – החזרת העוברים

כאשר העוברים מגיעים למצב בו הם כוללים 4-8 תאים,  ברוב המקרים לאחר יומיים עד 5 ימים, הם נקראים בלסטוציסטים. בשלב זה, ניתן להחזירם לרחם, תהליך שנעשה ללא הרדמה במהלכו נחדיר צינור רך וגמיש (קטטר) לרחם דרך צוואר הרחם ובהנחיית אולטרסאונד, כדי להזריק את העובר או העוברים לתוך הרחם.

ועכשיו מחכים…

ברוב המקרים לאחר החזרת העובר או העוברים, ניתן להמשיך עם שגרת יומך, כולל כל הפעילויות אותן את נוהגת לעשות. יחד עם זאת, מומלץ שלא לשאת משאות כבדים ולהימנע מקיום יחסי מין, עד לקבלת תוצאות בדיקת ההריון.

כשבועיים לאחר מכן תתבקשי לבצע בדיקת דם להריון. במידה ואת אכן בהריון נאמר ׳מזל טוב׳ ונמשיך במעקב אחר התפתחות הבטא. במידה ולא, ניתן לגופך להתאושש ונעבור למחזור הטיפול הבא.

זכרי כי ייתכן שתיכנסי להריון בטיפול ההפריה הראשון, וייתכן גם שלא. מדובר בהליך שעלול להיות מאתגר פיזית ונפשית, ולכך יש להיערך, עם דגש על יצירת סביבה תומכת, מכילה ומבינה.

שיעורי ההצלחה של טיפולי הפריה חוץ גופית

מומחים טוענים כי במידת הצורך, הפריה חוץ גופית משמשים כטיפול הפוריות המוצלח ביותר עבור רוב המטפלות. יש הטוענים כי הגיל הוא הגורם העיקרי שמשפיע על שיעור הצלחת הטיפול, כך שלנשים מתחת לגיל 35 יש סיכוי של 50% ללדת תינוק במחזור הראשון. החל מהמחזור השני של IVF ואילך, עדיין ישנם סיכויים טובים מאוד להיכנס להריון. יחד עם זאת, חשוב ליזכור כי הפריה חוץ גופית אינה מסייעת ביצירת ביציות חדשות. זאת משום שכמות הביציות איתה נולדת אישה היא זו שתלווה אותה לאורך כל חייה, ואף תפחת ככל שהיא מתבגרת.

כמה עוברים מומלץ ואפשר להחזיר בכל מחזור טיפול של IVF?

ישנן נשים המבקשות להחזיר כמה עוברים, במטרה להגדיל את סיכויי ההתעברות במסגרת טיפולי הפריה חוץ גופית. כדי למנוע מצב בו החזרת יותר משני עוברים יוביל להריונות של שלושה, ארבע ויותר עוברים שיכולים לסכן את התינוקות ואת האישה, מגביל משרד הבריאות את מספר העוברים המחוזרים לרחם בכל מחזור טיפול במסגרת טיפולי הפריה חוץ גופית. ההמלצה היא 3 עוברים לכל היותר, וגם אז על האישה לחתום על טופס שהיא יודעת כי 3 העוברים המוחזרים יכולים להסתיים בהריון תאומים או שלישייה.

מקור>>https://www.who.int/news/item/04-04-2023-1-in-

6-people-globally-affected-by-infertility

מקור>>https://www.arcfertility.com/ivf-what-is-it-and-when-should-it-be-considered/

מקור>>https://www.gov.il/he/pages/mr33-1998

הפוסט Ivf כל השלבים בתהליך ומה אומר כל שלב? הופיע לראשונה ב-Positive Beta.

נושא הפריון מדאיג לא מעט אנשים ברחבי העולם, ולא בכדי. על פי הפרסומים כ-1 מכל 8 זוגות מתקשה להרות. בנוסף, כשליש מכלל האמריקאים פונים לטיפול פוריות בעצמם או מכירים מישהו אחר שעשה זאת.

האם זה בהכרח קשור לגיל?

על פי פרסומי מגזין

ההערכות הן כי יותר ויותר אנשים נוטים להביא ילדים לעולם עד שנות ה-30 ואפילו ה-40 המאוחרות לחייהם. העניין הוא שככל שמתבגרים כך גם מזדקנים השחלות, הביציות והזרע, ואיכותם נפגעת. גם אם השינוי אינו מורגש, בפועל הם קורים ומשפיעים על היכולת להיכנס להריון, לעיתים מהר מהצפוי.

אז מה הקשר בין גיל ופריון?

ככל שהאישה מתבגרת הכניסה להריון עלולה להיות הרבה יותר מאתגרת, וכך גם גדל הסיכון להפלה. כך גם כשמדובר בגבר, אבל לא באותה מידה.

כל אישה נולדת עם 2 מיליון ביציות, היחידות שיהיו לה אי פעם. כשהיא מגיעה לגיל ההתבגרות המספר יורד ל-400,000. ככל שהיא מתבגרת כמות הביצים ואיכותן ממשיכות לרדת, וכך גם נפגעת הפוריות. זה אומר שהגוף לא מייצר ביצית חדשה בכל חודש או שנה, ולכן כל אחת אמורה ׳להסתפק׳ במה שיש גם לאחר גיל 35 ממנו והלאה הפוריות יורדת בצורה משמעותית. במהלך השנים הביציות גם מתבגרות, דבר שלא תורם ליכולת להיכנס להריון.

הכל אודות גיל, וסיבות לאי פריון

ישנם מספר גורמים לבעיות פוריות, כשהגיל הוא הסיבה המרכזית אבל לא רק. יחד עם זאת ישנם מצבים בהם לא ניתן לאבחן את הסיבה לכך.

כדי לדייק באבחנה חשוב לחלק את הסיבות לקושי להיכנס להריון בצורה מגדרית, גם כשמדברים על גיל ופריון.

אישה ופריון

הגורמים לאי פריון אצל נשים יכולים לכלול:

• גיל מבוגר (35 ומעלה, עם דגש על גילי 40 ויותר).
• בעיות בביוץ.
• חוסר איזון הורמונלי.
• תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS).
• הידבקויות וצלקות ברחם.
• חסימה של החצוצרות.
• הריון חוץ רחמי.
• מחלות כדוגמת אנדומטריוזיס ו/או מחלות מין.

גבר ופריון

הגורמים לאי פריון אצל גברים יכולים לכלול:

• בעיה בייצור הזרע.
• ירידה באיכות הזרע או בתנועתיות.
• ספירת זרע נמוכה.
• חסימה בצינור הזרע.
• זרע פגום.
• מצב בו הזרע יוצר נוגדנים כנגד עצמו.

גיל והסיכויים להיכנס להריון

כאמור, ככל שהאישה מתבגרת, כך יורדים בהתאמה סיכוייה להיכנס להריון.

בגילי 25 עומדים הסיכויים על כ-85% במהלך שנה של ניסיונות.

בגיל 35 ומעלה, הסיכוי שלך להרות באופן טבעי קטן בחצי בהשוואה לסיכוי בגיל 20.

בגיל 41 שיעור ההצלחה להיכנס להריון עומד על כ-4% בלבד.

לעומת האישה, הגבר סובל פחות מירידה בפריון ויחד עם זאת, גם כאן הגיל משחק תפקיד.

באיזה גיל אפשר להתחיל… לחשוב על טיפולי פוריות?

אם את מעל גיל 35 ולא נכנסת להריון לאחר 6 חודשים של קיום יחסי מין רגילים, ללא שימוש באמצעי מניעה, חשוב שתפני אלינו לבירור מקיף. במידה וגילך 40 ומעלה, נבצע בדיקות נוספות כדי לבדוק את מצבך.

הריון מאוחר בגיל מבוגר

שימי לב, גם כשאת מצליחה להיכנס להריון הגיל עושה את שלו. זה אומר שהריון בגילי 40 ומעלה נוטה יותר לסיבוכים, החל מרעלת הריון ועד לידה מוקדמת ועוד. זה לא אומר שאת אמורה לנסות להיכנס להריון בגיל מאוד צעיר ויחד עם זאת, יש לא מעט דברים שחשוב לקחת בחשבון כדוגמת אורח חיים בריא הכולל תזונה נכונה וביצוע פעילות גופנית; הימנעות ממשקל עודף; צריכה מבוקרת של אלכוהול, אם בכלל והימנעות מעישון וצריכת סמים; פנייה לרופא.ת נשים בכל פעם שעולה חשד כי משהו אינו כשורה, החל משינויים באופי המחזור ועד להפרשות בעלות ריח רע, וכל מה שנראה לך שונה.

מקור>>https://www.cofertility.com/family-learn/fertility-statistics

מקור>>

https://www.usatoday.com/story/news/health/2024/05/18/

graphics-show-changing-trend-average-age-parents/73707908007/

מקור>>https://www.completefertility.co.uk/about-fertility/causes-of-infertility/male-infertility

הפוסט גיל ופריון – גברים, נשים ומה שביניהם הופיע לראשונה ב-Positive Beta.

לקראת הביוץ מתרחשת צמיחה מהירה של הזקיק שמתחיל לבלוט מקליפת השחלה וכמעט ׳מתפוצץ׳ כדי לשחרר את הביצית, יחד עם קצת הנוזל שהוא מכיל. זו תחילתו של מסע שאמור להוביל למפגש של הביצית עם הזרע, להפריה, להשתרשות הביצית המופרית בדופן הרחם ומכאן להתפתחות עובר וההריון. כאשר מזוהה אי פריון, הזקיק הוא אחד הפרמטרים שחשוב לבדוק כדי לתת מענה ולטפל. בנוסף לזיהוי הגורמים לאי פריון, אבחון זה חשוב כבר בשלב המקדים של הפריה חוץ גופית (IVF), לפני ובמהלך גירוי השחלות. למעשה, מעקב זקיקים הוא הליך שמלווה טיפולי פוריות, במטרה לזהות את התפתחותם של אותם זקיקים שמכילים ביציות בתוך השחלה, ולוודא כי הן בשלות ומתבגרות.

כדי להבין את הקשר בין כל זקיק לפריון, חשוב שתכירי את הזקיק עצמו, מדוע חשובה התפתחותו ואיך כל זה קשור להריון תקין ולידה מוצלחת.

מהו זקיק וכיצד הוא קשור לפריון?

זקיק הוא השק בתוך השחלה שמכיל את הביצית שעדיין לא בשלה, שעם הזמן אמורה להתפתח עד שהיא מגיעה לגודל האופטימלי ומשתחררת, תהליך המוכנה ביוץ. ככל שמספר הזקיקים גדול יותר כך גדל פוטנציאל שחרור כמות גדולה יותר של ביציות ועולה הסיכוי שאחת תופרה ותושרש להריון תקין ובריא. בנוסף לאיכות הביצית שיורדת ככל שאת מתבגרת ומושפעת גם מאורח החיים שלך, ספירת הזקיקים היא האלמנט החשוב הנוסף שיכול להשפיע על פוריות האישה. לכן מספר הזקיקים הנמצאים בשחלות יכולים להעיד על מצב הפוריות.

הזקיקים כאמור חשובים לתהליך הפוריות בזכות שני תפקידים שהם ממלאים בגוף האישה שכוללים הגנה על הביציות שעדיין לא הבשילו, והזנתן עד שיהיו מוכנות לביוץ. זאת בנוסף להפרשת ההורמונים המווסתים את המחזור החודשי.

כמה זקיקים צומחים בכל מחזור?

בין את מודעת לכך או שלא, כל אישה נולדת עם מספר קבוע של ביציות שעם השנים הולך ומתמעט. האיכות והכמות של כל ביצית מושפעות גם כן מגילה של האישה, מאורח חייה ומצב בריאותה. לכן, לאחר גיל 35 פוריות האישה מתחילה לרדת באופן משמעותי ויש הטוענים כי החל מאמצע שנות ה-40, הסיכוי להשיג הריון מוצלח הוא קלוש.

בכל מחזור עתיד לצמוח זקיק אחד שמכיל ביצית אחת. ברוב המקרים כל הזקיקים ישחררו את הביצית כשבועיים לאחר מועד הווסת, כל עוד הביצית בשלה ואיכותית. עם זאת, כמות גדולה של זקיקים לא בהכרח מבטיחה התעברות מוצלחת, דבר שכאמור קשור גם לאיכות הביצית.

מתי הזקיקים מוכנים?

כאשר הם מגיעים לקוטר של 18-20 מ"מ ואז תקבלי זריקת הורמונים שתעודד את הזקיקים לשחרר את אותן ביציות בשלות. מדובר באירוע המתוזמן ומתואם עם שלב שאיבת הביציות מגופך.

כיצד מתבצע מעקב זקיקים?

מדובר בבדיקת אולטרסאונד וגינלית שמאפשרת להסתכל פנימה לתוך השחלות והרחם באמצעות מתמר. כך ניתן להעריך את הזקיקים בכל אחת מהשחלות. זאת בנוסף לזיהוי מצבם של רקמת רירית הרחם ואזור האגן, שלוקחים גם כן חלק בתהליך ההתעברות.

מי זקוקה למעקב זקיקים?

ישנם מספרים מקרים בהם יש צורך לבצע מעקב זקיקים:

• נשים שאינן מזהות את מועד הביוץ שלהן ומעוניינות לדייק את תכנון הכניסה להריון.
• נשים שעברו הפלות חוזרות בשלבים המוקדמים של ההריון ומעוניינות לזהות את הגורמים לכך.
• נשים שעוברות תהליכי פוריות, עם דגש על הפריה חוץ גופית, ומקבלות תרופות לגירוי השחלה ועידוד הביוץ.

מעקב זקיקים במהלך הפריה חוץ גופית

במהלך טיפולי IVF מקבלת האישה תרופות והורמונים שמטרתם לעודד את השחלות לייצר כמות גדולה יותר של ביציות, המתפתחות כאמור בתוך הזקיקים, תהליך שנקרא גירוי שחלתי. מכיוון שרק ביציות בשלות יכולות לעבור תהליך של ביוץ, יש צורך לנטר את אותם זקיקים, כחלק מתהליך הטיפול. מעקב זה נערך על ידי מספר בדיקות אולטרסאונד וגינלי עוקבות, שנועדו לשקף את מצב הזקיקים בכל שחלה ובכל פעם מחדש. זאת כדי לוודא שהמינון התרופתי מדויק ונכון, וגם כדי לזהות את הרגע בו הביציות בשלות ויכולות להישאב מגופך – שלב נוסף בתהליכי הפריה חוץ גופית שמכין את המפגש בין הביצית לזרע הנערך במעבדה ונמשך עם החזרת העוברים התקינים לגוף.

תסמונת גירוי יתר של השחלות

במצבים מסוימים ואצל 0.5% מהנשים עלולה להתרחש תסמונת גירוי יתר של השחלות. זה קורה במידה והשחלות מייצרות מספר גדול במיוחד של זקיקים וביציות או שנוצרות רמות גבוהות של הורמונים, כתוצאה מהזריקות שהאישה מקבלת במהלך טיפולי ההפריה. מדובר במצב שעלול להיות מסוכן ולכן חשוב כל כך מעקב הזקיקים.

אם זה אכן קורה, יש להפסיק את טיפול ההפריה או לשקול את הקפאת הביציות כדי להכניסן במחזור טיפול חדש ומאחור יותר.

לסיכום, הזקיק הוא שק מלא נוזל בשחלה המכיל ביציות. על ידי מדידת גודלו של הזקיק ניתן לבצע הערכה מתי צפוי הביוץ וכך להגדיל את סיכויי ההתעברות, בין אם באופן טבעי או באמצעות על ידי טיפולי פוריות, עם דגש על הפריה חוץ גופית (IVF). מעקב הזקיקים נעשה באמצעות אולטרסאונד וגינלי המבטיח דיוק מרבי ומאפשר לקבוע את הזמן הטוב ביותר להזרעה תוך רחמית או החזרת הביציות המופרות.

הפוסט מעקב זקיקים והקשר לפריון ולטיפולי הפריה הופיע לראשונה ב-Positive Beta.

אחד הגורמים לבעיות בפוריות הוא הזרע שיוצא בשפיכה ואמור להפרות את הביצית, לאחר שנוצר מפגש בעת קיום יחסי מין שאינם מוגנים. הסיבות לכך יכולות להיות פגיעה באיכות הזרע, במבנהו (מורפולוגיה), בתנועתיות ובעיות נוספות הדורשות את השבחתו בדרך להריון מוצלח ותקין. אבחון מצב הזרע, הנערך בתנאי מעבדה מוביל ליצירת תמהיל של טיפולים להשבחתו. בנוסף, חשוב גם כדרך חיים לנהל אורח חיים נכון שמשפיע גם הוא על איכות הזרע.

כיצד ניתן לשמור על בריאות הזרע?

בריאות הזרע תלויה במספר גורמים כדוגמת:

• DNAשל הזרע שיכול להיות פגום, שבור או לא תקין.
• כמות קטנה יותר של זרע במהלך כל שפיכה, דבר שמצמצם את היכולת להפרות את הביצית.
• תנועתיות מועטה ואיטית.
• ספירת זרע נמוכה, פרמטר המתייחס למספר הממוצע של זרע בדגימה אחת. על פי הנחיות העדכניות של ארגון הבריאות העולמי (WHO), ספירת זרע בריאה היא 15 מיליון למיליליטר (מ"ל), או לפחות 39 מיליון לכל שפיכה.
• מבנה (מרפולוגיה) הזרע שעלול גם כן לפגוע בתנועתיות הדרושה להגעה אל הביצית והפרייתה.

דרך אגב, הגיל משחק תפקיד לא רק אצל האישה אלא גם אצל המין הגברי. זה אומר שככל שמתבגרים, עם דגש על גילי 50 ומעלה, איכות הזרע וכמותו נפגעות יותר ויותר.

רגע לפני שמתחילים – כיצד ניתן לאבחן את איכות הזרע?

ספירת הזרע נועדה כדי למדוד את כמות ואיכות הזרע המשתחרר במהלך שפיכה, ואת החומר הגנטי הדרוש כדי להפרות את הביצית לעבר הריון תקין ובריא. התהליך מתחיל באספקת דגימת זרע למיכל סטרילי, בחדר פרטי הנמצא במרכז רפואי וסמוך למעבדה. במידה ואיסוף הזרע נערך בבית, הכרחי לשמור את הדגימה בטמפרטורת הגוף ולהעביר אותה למעבדה בתוך חצי שעה, עד שעה לכל המאוחר. כדי לקבל תוצאות מדויקות ונכונות חשוב להימנע מהשימוש בחומרי סיכה שעלולים לפגוע בזרע, ולאסוף את כל הזרע שנוצר. במקרים מסוימים מתבקש הגבר לספק יותר מדגימת זרע אחת. זאת מכיוון שאיכות וספירת הזרע עלולות להשתנות מדי יום.

השבחת זרע – מה זה אומר?

מכיוון שמחצית מכל מקרי האי פריון מיוחסים בחלקם או במלואם לגבר, טיפול באיכות הזרע ובפרמטרים שהזכרנו קודם לכן יכול לשפר את סיכויי ההתעברות. זאת בנוסף לעובדה שרוב הגברים מייצרים כל הזמן זרעים חדשים ולכן, בנוסף להשבחת הזרע עצמו ניתן גם לבצע שינויים באורח החיים שיכולים בהחלט להגדיל את ספירת הזרע, התנועתיות, לשפר את המורפולוגיה ועוד.

לאחר איסוף הזרע הוא מסונן במעבדה דרך תמיסה ייעודית, כדי לאתר את הזרעים הטובים שנמדדים על פי הקריטריונים הבאים:

• מורפולוגיה – הגודל והצורה של הזרע.
• תנועתיות.
• חיוניות.
• רמת ה- pH שמעידה על רמת החומציות של הזרע, שאם גבוהה מדי עלולה לפגוע בבריאותו.
• ריכוז הזרע וזה אומר צפיפות – מספר הזרעים למיליליטר זרע.
• נפח זרע שנקבע על פי כמות הזרע בדגימה.

בנוסף, נבדקת נוכחותם של תאי הדם הלבנים, דבר שעלול להעיד על זיהום או דלקת.

השבחת הזרע נעשית באחת מתוך כמה דרכים, במטרה לבודד את התאים הטובים ולסלק את הפגומים או הפגועים. על ידי שטיפת הזרע נעשית הפרדה בין תאי הזרע לנוזל הזרע, המלווה בשטיפת התאים במטרה להסיר זיהום וגורמים נוספים שעלולים לפגוע בבריאות של הזרע. במקרים מסוימים נשטף הזרע בנוזל מיוחד, דבר המאפשר לזרעים הטובים ביותר לצוף בנוזל כדי להיאסף גם כן, לקראת תהליך ההזרעה או ההפריה.

כיצד ניתן לשמור על בריאות הזרע?

בכמה דרכים הכוללות שמירה על אורח חיים נכון עם תזונה בריאה, ביצוע פעילות גופנית, שמירה על משקל תקין והימנעות מעישון וצריכת אלכוהול מרובה. זאת בנוסף לניסיון למנוע הדבקות במחלות מין וזיהומים המועברים במגע מיני בלתי מוגן; התמודדות נכונה עם לחץ, מתח וחרדה; הימנעות מהשפעה של גורמים סביבתיים מזיקים כדוגמת כימיקליים וחומרי הדברה; ושימוש בתרופות באופן מבוקר ונכון. בנוסף, חשוב מאוד לשמור על טמפרטורות קרירות באזור החלציים, כדי לא לפגוע בייצור הזרע ואיכותו, והכוונה ללבישת תחתוני כותנה רפויים, הימנעות מישיבה ממושכת ומקרבה לקרינה ולמקור חום.

לסיכום, גופו של הגבר מייצר מדי יום זרים חדשים. בנוסף, מתחדשת אספקת הזרע לפחות מדי 64 יום, אלמנטים שמבטיחים אספקת זרע זמינה ונגישה. מכיוון שאיכות וכמות הזרע מושפעות מאורח החיים חשוב להקפיד לשמור על תזונה נכונה, פעילות גופנית מותאמת ולהימנע מעישון, צריכת אלכוהול מוגברת, לחץ ומתח מרובים ושהות ליד חומרים מסוכנים, או מקורות חום, כמו גם מישיבה ממושכת. בנוסף ובתנאי מעבדה, ניתן להשביח את הזרע כדי להביאו במצב אופטימלית למפגש עם הביצית, לעבר הפריה מיטבית, השתרשות בדופן הרחם, הריון בריא ולידה תקינה.

מקור>>https://edition.cnn.com/2022/11/18/health/sperm-counts-decline-debate/index.html

הפוסט השבחת זרע – במעבדה וכאורח חיים הופיע לראשונה ב-Positive Beta.

מחקר חדש ומעודד שהתפרסם לאחרונה במסגרת בכנס השנתי של האגודה האמריקנית לאונקולוגיה קלינית (ASCO) לשנת 2024, מציג חדשות מעודדות עבור נשים צעירות ששרדו את סרטן השד ומעוניינות להיכנס להריון. המחקר, שעקב אחר כמעט 200 נשים צעירות שטופלו בסרטן השד, מצא שרובן הצליחו להיכנס להריון במשך 11 שנים לאחר הטיפול. אחד היתרונות של מחקר זה הוא המענה שהוא מספק לשאלות שלא בהכרח קיבלו תשובות במחקרים קודמים שנערכו בנושא, המתייחסות לשיעורי הריון ולידת חי בקרב נשים שעברו סרטן שד.

תוצאות המחקר מראות כי 73% מהנשים שניסו להרות השיגו הריון, מתוכן כ-65% ילדו עובר חי. בקרב נשים שבחרו בשימור פוריות על ידי הקפאת ביציות או עוברים לפני תחילת הטיפול בסרטן, היה שיעור לידות עובר חי גבוה יותר.

מקור>>

https://www.sciencedaily.com/releases/

2024/05/240523205046.htm

למרות תוצאות המחקר החשובות, בעיקר אצל נשים צעירות, עדיין חשוב להכין את הגוף להריון עתידי, לקראת טיפולים בסרטן שעלולים כאמור להשפיע על הפריון.

כיצד משפיעים טיפולי כימותרפיה על הפריון?

הטיפולים החשובים כל כך לבריאותך, עלולים לפגוע באיברי הרבייה ובבלוטות השולטות בפוריות, בין אם מדובר בהשפעה זמנית או לטווח ארוך. זאת משום שהתרופות בהן עושים שימוש במסגרת הטיפולים הכימותרפיים יכולים לגרום לאי ספיקה שחלתית ראשונית  – מצב בו ישנה הפסקה של שחרור ביציות בוגרות מהשחלות ביציות בוגרות ולייצר אסטרוגן. במקרים מסוימים המחזור החודשי חוזר לאחר סיום הטיפולים, וכך גם הפריון אינו נפגע. במקרים אחרים הנזק לשחלות הוא בתי הפיך, וכך גם גיל המעבר מגיע מאוד מוקדם. השפעה נוספת של טיפולי הכימותרפיה היא ירידה במספר הביציות בשחלות, בנוסף לכשל שחלתי אצל נשים שעתידות לעבור בקרוב את גיל המעבר.

וישנם טיפולים נוספים שיכולים להיכלל בפרוטוקול הטיפול הכללי לחולות סרטן, שגם עלולים להשפיע על הפריון.

קרינה והשפעתה

ישנם סוגי סרטן הדורשים טיפול באמצעות קרינה באזור עמוד השדרה, הבטן או האגן, דבר שעלול לפגוע באיברי הרבייה הנמצאים באזור. גם טיפול מסוג זה, בדומה לטיפולים כימותרפיים, עלול גרום לאי ספיקת שחלות וגם להשפיע על זרימת הדם וכך להגביר סיבוכים הקשורים להריון. טיפול בקרינה למוח עלול להזיק לבלוטת יותרת המוח, שאמורה לשלוח מסרים לשחלות ליצירת הורמונים הדרושים לביוץ. כדוגמת אסטרוגן.

 טיפולים הורמונליים ועוד

טיפול הורמונלי/אנדוקריני להתמודדות עם סרטן, עלול לשבש את המחזור החודש וכך לפגוע בפוריות, מכיוון שהוא חוסם את ההורמונים הנדרשים להתעברות.

השתלת תאי גזע (SCT) היא טיפול קריטי בסוגי סרטן מסוימים כדוגמת לוקמיה, הכולל החלפת מח עצם פגום או חולה בתאי גזע בריאים. זאת במטרה לסייע לגוף לייצר תאי דם תקינים. התהליך, הכולל לרוב כימותרפיה ולעיתים גם שימשו בקרינה, עלול לפגוע בשחלות, להשפיע על אופי המחזור החודשי ולגרום לאי פריון.

אפשרות טיפול נוספת היא ניתוח להסרת חלק מאיברי הרבייה כדוגמת חצוצרות, שחלות, וגם הרחם וצוואר הרחם, או את כולם. בנוסף לזירוז הגעת גיל המעבר, עלול ההליך הכירורגי גם לגרום לאי פריון. כך לדוגמא, יש הבדל בין הסרת שחלה אחת, שיכולה להמשיך ולייצר הורמונים, לעומת שתי השחלות.

הקשר בין משך הטיפול להשפעה על הפריון

בנוסף לסוג הטיפול, יש השפעה גם למשכו על הפגיעה בפוריות. זאת בנוסף לגיל המטופלת, סוג הסרטן, מינון החומרים בהם עושים שימוש במהלך הטיפול והאם היא חוותה בעיות פריון בעבר. כדי להעריך את הפגיעה, חשוב שנבדוק כמה סוגיות, כולל:

• השפעת הטיפול הספציפי על הפוריות ועל סיכויי הכניסה להריון בעתיד.
• תופעות הלוואי האפשריות בטיפול בסרטן, וכיצד הן משפיעות על מערכת הרבייה.
• אפשרויות פוטנציאליות לשימור הפוריות שיכול לשמר את הביציות שלך . כך, במידה ומערכת הרבייה תיפגע באופן חלקי או מלא, תוכלי לעשות בהן שימוש ולשאת את ההריון, או במסגרת תהליך פונדקאות בו אישה אחרת נושאת את העובר שלך. שימור פוריות שכיח אצל מטופלות שהפריון שלהם נפגע עקב מצבים בריאותיים או מחלות כדוגמת מחלת הסרטן.

שימור פוריות – איך זה נעשה?

שיטת שימור פוריות נפוצה עבור נשים היא הקפאת ביציות. התהליך מתחיל עם  קבלת טיפול הורמונלי להמרצת ייצור הביציות בשחלות ושאיבתן כדי להקפיאן עד למועד בו תרצי לעשות בהן שימוש.

שיטה נוספת היא הקפאת עוברים. גם כאן, בדומה להקפאת ביציות, כולל ההליך שאיבת ביציות מהשחלות. במקרה הזה ישנו שלב נוסף שהוא הפריית הביצית באמצעות הזרע של בן הזוג או התורם, במסגרת תהליך של הפריה חוץ גופית (IVF). את העוברים ניתן להקפיא לשימוש עתידי.

הקפאת רקמת השחלה יכולה לתת מענה, במידה והאישה חולת הסרטן מנועה מקבלת טיפול הורמונלי.  הטיפול כולל הסרת והקפאת רקמת השחלה, כדי להשתילה מחדש לאחר ההחלמה.

הפוסט על סרטן ופוריות הופיע לראשונה ב-Positive Beta.

למעשה זהו התא הקטן ביותר בגוף הגבר, גודלו הממוצע 0.05 מ"מ.

גברים נולדים עם כל איברי המין הזכריים אך ללא תאי זרע בוגרים. אלו יבשלו בזמן ההתבגרות המינית, וימשכו להיות מיוצרים לאורך כל חייהם (בניגוד לנשים שנולדות עם כמות ביציות נתונה)  הכמות תשתנה עם הגיל או בשל סיבות רפואיות.

אז מהו הזרע?

צורתו כראשן אשר מתחלק ל-3 חלקים:

הראש– אותו חלק המכיל את 23 הכרומוזומים (בדיוק כמו בביצית) ועליו מעין כיסוי הנקרא אקרוזום (acrosome). כיסוי זה מכיל חלבונים שעוזרים לזרע לחדור את הביצית ולהפרותה.

צורת הראש יכולה להשתנות, אך לרוב תהיה סגלגלה.

האמצע– אמצע הזרע המחבר בין הראש לזנב ומהווה 10% מכלל הגודל, מכיל מיטוכונדריה אשר נותנת אנרגיה לזרע לנוע.

זנב– מאפשר תנועה, ארוך יותר מהראש  (מהווה 80% מהגודל) וזנבו הנקרא flagellum עובד כמעין מדחס שעוזר לזרע לנוע ככל שניתן כדי לפגוש את הביצית.

כל תא הזרע מכונסה בחומר על בסיס אבץ המגן עליו מחומציות נרתיק האישה.

איך ואיפה נוצר הזרע?

זרע נוצר כל הזמן באשכים.

כדי לייצרו צריך את שיתוף הפעולה של 3 ההורמונים הבאים:

FSH– הורמון מעורר זקיק

LH– הורמון הצהבה

Testosterone– הורמון הטסטוסטרון

השניים הראשונים מיוצרים על-ידי בלוטת יותר המוח.

הורמון LH מקדם את יצור הטסטוסטרון באשכים, והורמון ה-FSH מזרז את ההבשלה והתבגרות תאי הזרע.

תהליך יצור זרע נקרא spermatogenesis, והוא מתחיל בצינוריות הזרע (seminiferous tubules) שם נוצרים בתחילה תאי זרע הנקראים ספרמיטיצים spermatocytes. אותם תאים ימשיכו לעבור מספר חלוקות עד שיהפכו לזרעונים (spermatids).

זרעונים הם תאי זרע שצריכים להמשיך ולגדול (התהליך לוקח בממוצע 70 יום) עד שיהפכו לתאי זרע בוגרים.

כל אותו הזמן הם ישהו באזור הנקרא יותרת האשך (צינורית אשר מחוברת לתעלות שק האשכים וצינורית הזרע) עד השפיכה.

הידעתם? בכל פעם שגבר פולט זרע (גומר) נפלטים 73 מליון תאי זרע למיליליטר

כמה זמן זרע יכול לחיות?

זרע יכול לחיות בגוף האישה עד 5 ימים.

מחוץ לגוף (על משטחים בטמפרטורת החדר) כחצי שעה, ובמקומות חמים, כמו באמבטיה, פחות מכך.

מה ההבדל בין זרע לנוזל זרע?

זרע הוא כאמור תא מין אשר מטרתו היא להפרות את הביצית. הוא מתחיל את דרכו באשכים, אך נפלט מהפין עם נוזל זרע (semen).

אותו נוזל הוא למעשה זרע ונוזל המופק מבלוטת הערמונית וצינוריות הזרע. בנוסף הוא מכיל חומר הנקרא  Prostaglandins פרוסטגלנדין אשר משפר את תנועתיות הזרע.

הידעתם? זרע, או נוזל זרע יכול להתגלות באור אולטרה סגול ללא קשר למשטח עליו נמצא.

מתי בודקים זרע?

כאשר זוג מנסה להרות ואינו מצליח, הגבר יתבקש לספק מנת זרע אשר תשלח למעבדה לאבחון.

שם תמדד:

ספירת הזרע- בו תבדק כמה תאי זרע נפלטים בכל פעם. ערך תקין יהיה מעל 15 מליון זרעונים למיליליטר.

הידעתם? מחקרים הוכיחו כי לכמות הזרע המופקת מהאשכים אין קשר לגודלם.

תנועתיות- יכול התנועה של הזרע (motility)

ישנה חשיבות רבה ליכולת הזרע לנוע שכן הביצית אינה נעה.

כושר זה יורד עם גיל הגבר, אך סיבות נוספות לכך הן:

• שתיה מרובה
• שימוש בסמים
• נטילת סטרואידים
• עישון ועוד

תנועתיות של זרע ניצפת ב-3 מצבים:

1. תנועתיות פרוגרסיבית- זרע הנע בצורה ישרה או מעגלית
2. תנועתיות לא פרוגרסיבית- זרע שלא נע קדימה
3. אי תנועה- לא קיימת תנועה בזרע

מורפולוגיה-   כמות הזרע בעלי צורה תקינה.

הידעתם? לא כל תאי הזרע זהים, וחלקם אף מעוותים. יש זרעים עם יותר מראש אחד או זנב אחד. עיוותים אלה יכולים להפריע ולהשפיע על יכולת הזרע להגיע לביצית ולהפרותה.

חומציות- חומציות תקינה תהיה מעל 7 PH

נפח- נפח זרע תקין יהיה בין 1.5-5 מ"מ.

איך ניתן לשפר את איכות הזרע?

אפשר לנסות ולשפר את איכות הזרע דרך יצירת תנאים שיעזרו לו ולא יקשו עליו, דרך

1. התעמלות- מחקרים הראו כי גברים שהתעמלו בקביעות היו בעלי כמות זרע גבוהה יותר מאשר אלו שלא.
2. הימנעות מעישון ושתית אלכוהול- ניהול אורח חיים לקוי הוכיח עצמו במחקרים ככזה שתורם לאיכות זרע נמוכה יותר.
3. אכלו פירות וירקות אדומים- עגבניות, אבטיח, גמבה ועוד נמצאו בחלק מהמחקרים כמשפרי איכות וכמות זרע.
4. לבשו בגדים שאינם צמודים- זרע לא אוהב חום גבוה. כדי לתת לו תנאים מחיה אופטימליים עלינו לנסות ליצור סביבה שאינה חמה מידי. המנעו מלבישת בגדים צמודים ולא מאוררים.
5. לחץ- מחקרים שונים הוכיחו קשר בין לחץ לקושי להרות. בעוד לא ברור איך לחץ משפיע על הזרע, כן נמצא כגורם לשחרור הורמונים, כדוגמת גלוקוקורטיקואיד glucocorticoids, אשר מוריד את רמת הורמון הטסטוסטרון ובכך משפיע על כמות הזרע.

הידעתם? הזרע הוא שקובע את מין העובר. הוא יכול להיות נשא של כרומוזום X הנשי, או Y הגברי.

לסיכום,

זרע הוא תא מיוחד, המחצית הדרושה ליצירת חיים חדשים.

עם השנים עולם הרפואה לומד להעריך ולהטיב את היכולת להשתמש בו לתהליכי פריון.

הפוסט זרע- המחצית הדרושה ליצירת חיים חדשים הופיע לראשונה ב-Positive Beta.

הזרעה תוך רחמית (IUI) היא אחת הדרכים שאמורות לסייע כאלה מתגלים קשיי פוריות. במהלך הליך מוחדר הזרע ישירות לתוך הרחם באמצעות צנתר. זאת במטרה לשפר את סיכויי ההפריה על ידי הגדלת מספר הזרעים הבריאים המגיעים לחצוצרות ומשם לביצית. התהליך מתקיים בזמן בימים בהם האישה היא הפורייה ביותר, ודורש הכנה ומעקב.

איך ניתן לדעת שהזרעה היא המענה הנכון עבורך?

בשלב הראשון נוודא כי אכן עבר זמן מספיק בו ניסית להיכנס להריון על ידי קיום יחסי מין בלתי מוגנים.  לרוב מדובר בשנה שלמה, אלא אם גילך 35 ויותר, או שישנן בעיות בריאותיות. במידה וכן נבחן את ההיסטוריה הרפואית שלך ונערוך בדיקות מקיפות הכוללות בדיקות דם, אולטרסאונד ולעיתים בדיקות פולשניות מסוימות שמטרתן לוודא שחלל הרחם תקין ושהחצוצרות פתוחות. המידע שנאסוף, הכולל גם התייחסות לבדיקות גנטיות, יאפשר לנו לבחור בדרך הנכונה שיכולה לכלול הזרעה.

מתי הכי נכון לבצע הזרעה מלאכותית?

כדי להגביר את סיכויי ההצלחה מתבצעת ההזרעה במהלך הביוץ. לרוב, תתבקשי ליטול תרופות שנועדו לעודד את הביוץ, הדורשות מעקב ופיקוח באמצעות בדיקות דם ואולטרסאונד. כך נוכל לקבוע את המועד הטוב ביותר לביצוע ההליך.

ועכשיו מה עושים?

לאחר שהגדרנו את הימים במהלכם את אמורה לבייץ, נבקש מבן הזוג לספק זרע. כך גם אם מדובר בזרע מתורם. כעת נבצע ׳שטיפה׳ של הזרע, טכניקה ייעודית שמטרתה להשביח את הזרע ולהגדיל את הסיכויים שיפרה את הביצית.

מה כולל ההליך עצמו?

בשלב הזה נכין אותך להחדרת הזרע לרחם. מדובר בהליך שדומה מאוד לבדיקת פאפ ומתחיל כמו כל בדיקה גניקולוגית רגילה. לאחר שאת יושבת על כיסא הגניקולוג נכניס צינורית קטנה באמצעותה נכניס את הזרע שדגמנו לתוך הרחם שלך. מלבד אי נעימות שעלולה להיווצר וגם התכווצויות, בדרך כלל לא תחושי כאב כלשהו.

האם ההליך כולל תופעות לוואי?

ראשית חשוב להדגיש כי לאחר ההליך תוכלי לחזור לביתך ולהמשיך לפעילות היום יומית שלך. מבחינת תופעות לוואי, ייתכן דימום קל מאוד בלבד במשך עד יומיים לאחר ההליך.

ועכשיו מחכים…

שבועיים לאחר ההזרעה תעברי בדיקת הריון כדי לראות אם התעברת. מדובר בתקופה שיכולה להיות מורטת עצבים, במיוחד אם זו לא הפעם הראשונה ולכן חשוב שתזכי לסביבה תומכת וכך גם אם את מרגישה צורך במנוחה או בקיום פעילות אהובה.

במידה והתשובה חיובית ואת בהריון נתחיל במעקב שגרתי. אם התשובה של בדיקת ההריון שלילית, נתכונן למחזור טיפול חדש או שנשקול אפשרויות טיפול אחרות.

כמה פעמים עד שמתייאשים?

ישנם זוגות שבפעם הראשונה מצליחים להיכנס להריון ואחרים, עוברים מחזורי הזרעה מלאכותית שוב ושוב ללא השגת התוצאה הרצויה. חשוב שתדעי, כי ההחלטה על ביצוע הזרעה בכל פעם מחדש מבוססת על ההליך הקודם, ועל בדיקות מקיפות שנערוך לפני שנצא לדרך. אם נחליט שהזרעה מלאכותית היא לא השיטה המתאימה לך, נבדוק אלטרנטיבות טיפול אחרות כדוגמת הפריה חוץ גופית או תרומת ביצית.

מי זקוק.ה להליך?

הזרעה יכולה לשמש פתרון לאי פריון במקרים הבאים:

• כשספירת הזרע או התנועתיות נמוכות.
• כשלגבר ישנו פגם גנטי בזרע.
• מצב של אימפוטנציה.
• כשישנו אי פריון בלתי מוסבר.
• במידה והאישה סובלת מבעיות בצוואר הרחם.
• במידה וחלית בעבר באנדומטריוזיס.
• כשאחד מבני הזוג חולה במחלה גנטית או מולדת.
• כשיש צורך בתרומת זרע.

היתרונות והחסרונות של הזרעה

כמו בכל הליך רפואי, גם כשמדובר בהזרעה מלאכותית חשוב לשקול את כל הסיבות ׳למה כן׳ ו׳למה לא׳.

היתרונות של הזרעה מלאכותית

• מדובר בהליך קצר והרבה פחות פולשני מתהליכים אחרים.
• אין צורך בהרדמה.
• ההליך עצמו אינו כרוך בכאבים, מלבד אי נוחות מועטה והתכווצויות קלות.
• ניתן לשפר את איכות הזרע ו׳לנקות׳ אותו.
• שיעור ההצלחה יחסית גבוהים, בהשוואה לקיום יחסי מין רגילים.

החסרונות של הזרעה מלאכותית

• לא מדובר בפתרון עבור כל בעיות אי הפריון.
• יש צורך במעקב צמוד אחר הביוץ.
• נטילת תרופות הפריון עלולה להשפיע על מצב הרוח ולגרום לתופעות לוואי כדוגמת גלי חום, בחילות וכאבי ראש, רגישות בשדיים ואף להוביל להתפתחות ציסטות בשחלות.
• שיעור ההצלחה נמוכים ביחס להפריה חוץ גופית IVF.

כמה זה עולה?

הזרעה מלאכותית היא טיפול שכלול בסל הבריאות, כל עוד עונים בני הזוג על התנאים הבאים:

• אי פריון אצל אחד מבני הזוג.
• בעיה בתנועתיות או בספירת הזרע.
• אישה שחלתה באנדומטריוזיס.

שימי לב! לכל קופת חולים קריטריונים לגבי גיל הזכאות ומספר מחזורי הטיפול, וכך גם כשמדובר בפוליסה של חברות הביטוח. ייתכנו עלויות נוספות במידה ותידרשנה פעולות נוספות כדוגמת השבחת הזרע, וגם כאשר מדובר במרפאה פרטית.

הפוסט תהליך של הזרעה – מא׳ ועד ת׳ הופיע לראשונה ב-Positive Beta.