ישנן שתי צורות עיקריות של הורות משותפת – מצב בו שני אנשים, לרוב זרים, מגדלים את הילד או הילדה יחד. לעיתים מדובר גם ברצון לדור ההמשך של בני זוג לשעבר. כך או כך, הכניסה לטיפולי פריון שגם כך מורכבת, עלולה להיות אף יותר מאתגרת במצב זה, בנוסף להשלכות הרפואיות, משפטיות, כלכליות ורגשיות
הורות משותפת מוגדרת לרוב כהסדר בו ההורים אינם מעורבים רומנטית. לרוב מדובר בשני זרים מוחלטים שחוברים יחד כדי להביא ילד או ילדה לעולם, מבלי לחיות בזוגיות או לקיים משק בית יחד. במקרים אחרים, שכיחים פחות, מדובר בהורים שהיו נשואים בעבר אך נפרדו, ולמרות זאת החליטו להביא צאצא משותף, או שהיו כבר בטיפולי פוריות בזמן שהחליטו לצאת לדרכים נפרדות. מצב מורכב זה עלול לגרום לבעיות משפטיות סביב האחריות ההורית ודאגה לרווחתו של דור ההמשך. כשמדובר בטיפולי פוריות, עם דגש על המקרה השכיח בו שני אנשים, לעיתים זרים גמורים, מחליטים לצאת לדרך משותפת, יש הכרח להסדיר את הנושא מבעוד מועד, ובכך נעסוק.
הסכם הורות משותפת – פירוט כל תנאי ההורות
מדובר בחוזה לכל דבר ועניין שמגדיר כאמור את כל ההיבטים של הורות משותפת, ומשמש ככלי חשוב שילווה את שכל הצדדים לאורך כל הדרך. את ההסכם הכרחי לבצע על בסיס ייעוץ ואם אפשר גם ליווי משפטי.
ככל שההסכם, שהוא כאמור חוזה שמתווה את הדרך להורות משותפת, מפורט יותר, כך יהיה קל ליישב מחלוקות וויכוחים. זאת למרות שאם מגיע העניין לבית המשפט, הוא יכול גם לפעול על פי טובת הילד ושיקול דעת השופט.ת, ולא בהכרח על בסיס הסכם זה.
הורות משותפת וטיפולי פוריות – ההבדל בין הזרעה מלאכותית להפריה חוץ גופית
כששני אנשים בוחרים בהורות משותפת הם כמעט תמיד יזדקקו לטיפולי פוריות שמחליפים את הצורך לקיים יחסי מין. את הבחירה יש לעשות בין הזרעה מלאכותית להפריה חוץ גופית, תהליכים הדורשים כל אחד ביטוי גם כן בחוזה שנחתם.
הזרעה מלאכותית (IUI) היא תהליך בו נאספת מהגבר דגימת זרע, המוחדרת לגופה של האישה. במידת הצורך, ניתן להשביח את הזרע, והכוונה לאיכותו, לתנועתיות ולספירת הזרע. לעומת זאת הפריה חוץ גופית (IVF), היא תהליך קצת יותר מורכבת המבוסס על כמה שלבים, ומתחיל עם גירוי שחלתי שמטרתו להגדיל את כמות הזקיקים = הביציות בשחלה. לאחר שהביציות בשלות, ובמסגרת מעקב אולטרסאונד ובדיקות דם שמזהה את מצבם של הזקיקים, תתקיים שאיבה של הביציות, הליך שמבוצע בהרדמה מלאה. כדי שיתקיים מפגש בית הזרע לביצית, במעבדה, גם כאן יתבקש הגבר לאסוף דגימת זרע והשבחתו. מפגשים מוצלחים יובילו לרוב לעוברים שיבחנו בזכוכית מגדלת (תרתי משמע) כדי לבחור את הטובים ביותר והכוונה לא למראה או מין, אלא לעוברים שהסיכוי שלהם להתפתח לעובר תקין הם הגבוהים ביותר. לאחר מספר ימים, אותם עוברים יוחזרו לרחם, בציפייה להשתרשותם בדופן הרחם והמשך הריון תקין ולידה בריאה.
כאמור, בכל אחת מהשיטות הכרחי לעגן כל צעד ומהלך כסעיף בהסכם ההורות המשותפת, החל מהסכמת הגבר להליך והודאה כי הוא מודע לכל חובותיו ומחובותיו כלפי הילדה, הילדה, התאומים או השלישייה ועד הצהרה של שני הצדדים שלא מדובר בתגמול כספי אלא ברצון מלא וחופשי להיכנס בילד או ילדה.
אחת הסוגיות הקריטיות במקרה של הורות משותפת וטיפולי פוריות, במיוחד הפריה חוץ גופית שעלולה להוביל למצבים בהם ישנם עוברים מוקפאים לשימוש עתידי, היא חרטה של אחד הצדדים ומה עושים עם אותם עוברים, או עם דגימת הזרע או הביצית המופרית שנשמרו גם כן לשימוש עתידי. כאן נכנס לתמונה החוק ושוב, הייעוץ והליווי של עורך הדין, שחשוב שיהיו בתחילת הדרך ולפני חתימת ההסכם, וגם לאורך התהליך עצמו.
הסכם הורות משותפת – השלכות נוספות
הליך של טיפולי פוריות מורכב גם כך, על אחת כמה וכמה כששני אנשים שלא נמצאים בזוגיות או קשר רומנטי, חוברים כדי ליהנות מילד משותף. זה המקום להדגיש את חשיבות המענה הרגשי של כל אחד מהצדדים ואם יש צורך לקבל תמיכה נפשית מאיש/ת מקצוע. סוגיה נוספת חשובה היא כלכלית, והכוונה לגידול הילד ודאגה לרווחתו. ויש גם את מה שתגיד הסביבה, וסוגיות נוספות הנובעות מהליך מורכב ומאתגר זה, במיוחד אם הוא אורך זמן רב.
בין אם את שוקלת להתחיל או כבר עכשיו נמצאת בתהליך, ואת זקוקה למענה רפואי ולאוזן קשבת, את ת מיד מוזמנת לדבר איתנו ואף להגיע לפגישת ייעוץ
מקור>> מדריך הורות משותפת, כל זכות